(מומלץ לקרוא אחרי הפרק: קנאביס רפואי)
מה לגבי סכנת ההתמכרות לקנאביס הרפואי? מסתבר ש 9% מהנוטלים קנאביס מתמכרים אליו. אין מחקרים הבודקים ספציפית את אחוז המתמכרים מקרב צרכני הקנאביס הרפואי. בשונה מהתמכרויות לסמים ממכרים כמו אופיאטים (הרואין), בנזודיאזפינים (ווליום, קלונקס, וובן, קזנקס וסוגיהם), או קוקאין וכדומה, התמכרות לקנאביס היא התמכרות פסיכולוגית ולא פיזית. אפשר להשוותה במידה מסוימת להתמכרויות להימורים, לסקס או לקניות, התמכרויות אשר לא מערבות צריכת חומרים. זמן פיתוח התלות, עוצמתה וגם סימפטומי הגמילה קלים משמעותית מהתמכרויות לחומרים ממכרים אחרים כולל השימוש בסיגריות ובאלכוהול.
שימוש ממושך ותכוף בקנאביס גורם להתפתחות של סבילות לסם. הסבילות גורמת למשתמש לצרוך כמויות גדולות יותר בכול פעם כדי להגיע להשפעה הרצויה, דבר המוביל להעלאת המינון לכמויות גבוהות בהרבה מן הפעם הראשונה. עם זאת, קצב התפתחות הסבילות אינו דרמטי, והוא מתפתח באיטיות יחסית לסמים קשים. התנזרות מצריכת גראס למשך תקופה, תביא להורדת הסבילות שהתפתחה. בניגוד לחומרים אחרים אי אפשר לקחת "מנת יתר" של קנאביס. הכמות הנצרכת למנת יתר כל כך גדולה שהיא בלתי אפשרית והמשתמש במריחואנה יירדם לפני שיספיק לצרוך חלק קטן ממנה. תסמונת הגמילה ממריחואנה מופיעה 8 שעות לאחר מנת הסם האחרונה, נמשכת 2-3 ימים ופוחתת בהדרגה. תסמיני הגמילה מתבטאים בחרדה, הפרעות בשינה, בחילה, חוסר תאבון, עצבנות, רוגז, אי שקט, כאבי ראש וכאבי שרירים. למרות העובדה שרוב המכורים לסמים קשים החלו את דרכם בצריכת מריחואנה, ויש המכנים אותה עקב כך "סם מעבר", רובם הגדול של המשתמשים בקנאביס לא ידרדר בעקבות זאת לסמים קשים, כפי שלא כל מי ששותה אלכוהול הופך לאלכוהוליסט.
אחת התופעות הנגרמות כתוצאה של שימוש ממושך במריחואנה מוכרת בשם: “תסמונת חוסר המוטיבציה” (amotivational syndrome). במצב זה אנשים מאבדים עניין בפעילויות חברתיות, לימודיות או תעסוקתיות והם נעשים פאסיביים, חסרי אנרגיה ואדישים. הם הופכים חסרי מוטיבציה ונוטים להתכנס אל תוך עצמם. מכורים רבים ירגישו שהם תקועים ולא מתקדמים לשום מקום משמעותי בחייהם. תסמונת זו בהקשר לשימוש בגראס שנויה במחלוקת, והנטייה היא לא לראות בה פגיעה קבועה בתפקודים, אלא להתייחס למאפייני התסמונת המתרחשים תחת ההשפעות של צריכה מתמשכת של הקנאביס.1
ההחלטה אם להשתמש בקנאביס רפואי למרות סכנת ההתמכרות תלויה בעוצמת הסבל של האדם הסובל מפוסט טראומה. מי שלא מצליח לתפקד, לא מצליח לישון, לא מצליח להירגע ולו לרגע קט, שהזיכרונות תוקפים אותו, ושמרגיש, כפי שלעיתים אנשים הסובלים מפוסט טראומה מתארים את הרגשתם, כחי מת, אדם שמנת הסבל שלו כל כך גדולה, ההתמכרות לקנאביס רפואי מבחינתו בטלה בשישים. כמו גם מי שסובל מכאב גופני כרוני. יתכן גם מצב שנפגע פוסט טראומה ייעזר בקנאביס, רצוי בליוויי של טיפול רגשי, ולאחר שמצבו ישתפר הוא יוכל להחליט להפסיק עם השימוש, או לצמצם אותו, והשימוש בגראס הרפואי יהיה שלב קצר או ארוך בדרך להחלמה. (ראה: טיפול והחלמה בפוסט טראומה).
ביבליוגרפיה:
- אתר נגמלים- מרכז מידע וטיפול לנגמלים מהתמכרויות. נדלה ב- 13.8.15 מתוך www.nigmalim.co.ii
[1] נגמלים – מרכז מידע וטיפול לנגמלים מהתמכרויות