פוסט טראומה היא תגובה פיזית ורגשית הבאה בעקבות אירוע טראומטי. התגובה המתבטאת במספר סימפטומים נשארת בגוף ובנפש זמן רב לאחר חלוף האירוע או האירועים הטראומטיים. סימפטומים של פוסט טראומה המתמשכים מעל חודש ימים עשויים להצביע על כך שהאדם סובל מפוסט טראומה כרונית.
האירוע הטראומטי הוא אירוע מאיים הגורם סבל, אימה וחוסר אונים. האירוע יכול להיות אלימות מכול סוג שהוא, תקיפה מינית, שוד, מלחמה או פיגוע טרור, תאונת דרכים, תאונת עבודה, או אסון טבע כמו שריפה או שיטפון, אירוע רפואי חריג, או כל אירוע אחר המאיים על שלמות החיים. זה יכול להיות אירוע טראומטי אחד, או מספר אירועים, ולפעמים גם תקופת חיים שלמה תחת איום, כפי שחווים אנשים החיים תחת הפגזות יומיומיות, או חיים במשפחה אלימה ודכאנית.
סמפטומים של פוסט טראומה
למרות שהטראומות שונות זו מזו, בין אם זו טראומה כתוצאה ממעשי ידי אדם, או טראומה כתוצאה מתאונה או אסון שהתרחש, הסימפטומים הפוסט טראומטיים דומים ומתבטאים בשלושה אופנים מרכזיים:
ערנות ודריכות: תחושה של חוסר שקט גופני ונפשי רב. כל רחש או תנועה פתאומית מקפיצים, הנפגע נמצא בציפייה דרוכה לאסון. תגובות לא נשלטות של זעם ועצבנות גדולים בעקבות גירויים קטנים ולא חשובים, תחושה של "פתיל קצר".- קהות רגשית: הנפגע נמנע מגירויים העלולים לגרום לו להצפה רגשית ולכן הוא הופך למנותק רגשית. הוא מנתק קשרים עם חברים ובני משפחה, נמנע מאירועים חברתיים ומתקשה להרגיש אהבה או אינטימיות.
- חודרנות: האירועים הטראומטיים נחווים שוב ושוב באמצעות זיכרונות, חלומות או פלאשבקים בהם הנפגע חש כאילו האירוע מתרחש ממש ברגע זה. השינה קצרה, מקוטעת, ומלווה פעמים רבות בסיוטים. רעשים מסוימים, מראות או ריחות, מעלים את זיכרון האירוע ולא מרפים. הנפגע שב לרגעי האירוע במחשבותיו ומנסה לשחזר אותו שוב ושוב (בדרך כלל בהצלחה חלקית כיוון שחלקים מהאירוע נשמטים מהזיכרון).
לא כל הסימפטומים חייבים להופיע כדי שהאדם יוגדר כסובל מפוסט טראומה. ברוב המקרים הסימפטומים מופיעים סמוך לאירוע, אבל במקרים מסוימים הסימפטומים פורצים זמן רב, לפעמים אפילו שנים, אחרי האירוע.
פוסט טראומה "קלה"
אנשים רבים שעברו אירועים טראומטיים נמצאים במצב שבו הם לא סובלים מהפרעה פוסט טראומטית כפי שהיא מופיעה בספרות המקצועית, אלא סובלים ממנה באופן חלקי. כלומר, מצליחים לתפקד, לעבוד ולחיות חיי חברה ומשפחה, אבל מרגישים שמשהו בחייהם נפגם: יכולת ההנאה שלהם פוחתת, הם חווים ירידה בביטחונם העצמי ובתחושת הביטחון שלהם בעולם, והרבה פעמים גם הקשרים החברתיים והזוגיים, או המשפחתיים, שלהם נפגמים. רגע אחד הכול נראה יציב ורגוע, וברגע הבא, בלי שאפשר אפילו להבין למה, הדברים מתהפכים והם מרגישים מועקה וחוסר שקט.
לכול אדם הסובל מפוסט טראומה, אם באופן מלא, או באופן חלקי, כדאי לפנות לטיפול. פוסט טראומה אינה עוברת מעצמה. אנחנו זקוקים לעזרה מקצועית של מטפל, מומחה לפוסט טראומה, כדי להיחלץ ממנה.
פוסט טראומה (Post Traumatic Stress Disorder) בהרחבה :
פוסט טראומה, המכונה גם הפרעת דחק פוסט טראומטית, או הפרעה בתר חבלתית, ובעברית תקנית (ממרץ 2014) – הלמת, היא התפתחות של תסמינים הפורצים בעקבות אירוע שהוא מחוץ לטווח ההתנסויות האנושיות הרגילות. האירוע הטראומטי נחווה כמאיים או קטסטרופאלי באופן חריג. אירוע שמעצם טבעו יגרום סבל ויעורר חוויות של פחד, אימה וחוסר אונים כמעט בכל אדם שיתנסה בו. האירוע יכול להיות אסון טבע: שיטפון או רעידת אדמה. תאונה מקרית: תאונת דרכים, התרסקות מטוס, שריפה והתמוטטות של מבנים. מעשי זוועה בידי אדם: מלחמה, מעשה טרור, פיגוע המוני, עינוי ושבי, או תקיפה אלימה מסוג אחר הכוללת הכאה, שוד, או אלימות מינית: הטרדה מינית ואונס. פוסט טראומה עלולה לפרוץ לא רק כתוצאה מאירוע חיצוני אלא לעיתים גם אירועים רפואיים כמו התקף לב, לידה של עובר מת, המכונה לידה שקטה, או ניתוח שהסתבך. האירוע הטראומטי הוא בעל עוצמה גדולה ועל כן בעל השפעה נפשית גדולה. בעקבות האירוע הטראומטי חל זעזוע בשיווי המשקל הנפשי של הנפגע, או הנפגעת, ומתפתחת שורה של תסמינים, המשתנים מנפגע אחד למשנהו בצורתם ובעוצמתם1. הסובל או הסובלת מהתסמונת על פי DSM-V (ספר האבחנות הפסיכיאטרי של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי), נחשף, השתתף או צפה, באירוע, או אירועים, שהיה בהם מוות, איום ממשי של מוות, פציעה, או איום בפציעה. אלימות מינית או איום בתקיפה כזו. החשיפה עשויה גם להיות עקיפה כשאדם מגלה שקרוב משפחה, או חבר קרוב, נחשף לאירוע טראומטי שכלל מוות, או איום במוות, ובלבד שזה היה אירוע אלים או בתאונה. כמו כן, חשיפה חוזרת ונשנית לפרטים מרתיעים ומעוררי סלידה של אירועים במסגרת מקצועית (של מגיבים ראשונים לאירוע, איסוף חלקי גופות, או אנשי מקצוע הנחשפים לאירועים של התעללות בילדים). סרטים, תמונות, או טלביזיה, לא נכללים בהגדרה לפי ספר זה2 . בישראל אנשי מקצוע לא מעטים מקרב יחידות הצבא, המשטרה, חבלנים או מגישי עזרה ראשונה, שנחשפו פעם אחר פעם לאירועי טרור, סובלים מהתסמונת הפוסט טראומטית. חשוב לציין שרוב הסובלים מפוסט טראומה סובלים מטראומות שהן מעשה אדם3
הטראומה הנפשית היא אסונו של חסר האונים העומד חסר ישע מול כוח חזק ממנו. התגובות הטראומטיות מתעוררות כאשר אין כל תועלת בפעולה. כאשר אי אפשר להילחם או לברוח. מערכת ההגנה העצמית נעשית הלומה ומבולבלת ונוטה להתמיד במצב שונה ומוגזם זמן רב לאחר שחלפה הסכנה הממשית. האירועים הטראומטיים מחוללים שינויים עמוקים ומתמידים בעירור הגוף, ברגש, בהכרה ובזיכרון4. פעילות מערכת העצבים האוטונומית נעשית גבוהה יותר וכך גם התגובות לגירויים5. הסימפטומים הנחווים על ידי הסובלים מההפרעה כוללים התנסות חווייתית חוזרת ונשנית של האירוע הטראומטי. האירוע נחווה שוב ושוב על ידי זיכרונות מכאיבים, סיוטי לילה או פלשבקים בהם אפשר לראות, לשמוע, להריח, את המראות הקולות והריחות שליוו את האירוע הטראומטי. האדם הסובל מהטראומה חש כאילו הוא חי בכל פעם מחדש את האירוע הטראומטי במלוא עוצמתו. כדי להצליח להימנע מהזיכרונות המציפים משקיע הסובל מהטראומה מאמצים רבים להימנע מחשיפה לגירויים העלולים להזכיר לו את הטראומה. מדובר במאמצים מודעים ולא מודעים העלולים להביאו לניתוק חברתי ולקהות של תגובותיו הרגשיות, כולל היכולת לאהוב. בנוסף מופיעים סימפטומים של עוררות ודריכות מופרזת הכוללים נדודי שינה, רגזנות, או נטייה לחרדה בעקבות גירויים קטנים ולא חשובים6. נדודי השינה מלווים בחלומות מטרידים וסיוטים. חלקם הם חזרה שוב ושוב על האירוע, ובחלקם הנפגע נמצא במצבים שונים של סכנה, בריחה וחוסר אונים. האדם הסובל מהטראומה מתואר על ידי סביבתו כעצבני, תוקפני, דרשן וחסר סבלנות. ומצד שני, כפסיבי, אדיש, מסוגר, מרוכז בתוך עצמו וחסר עניין בסובב אותו. הוא מרגיש מנותק וזר לסביבתו ומתנהג פעמים רבות באופן ילדותי, תלותי וחסר אונים7. הסימפטומים הרבים של הפרעת הדחק הפוסט טראומטית מתחלקים לפיכך לשלוש קטגוריות עיקריות: עירור היתר, פלישה, וצמצום. עירור היתר משקף את הציפייה המתמדת לסכנה. הפלישה משקפת את החותם הבלתי נמחה של האירוע הטראומתי, והצמצום משקף את התגובה המקהה של הכניעה8.
כל הסימפטומים המלווים את הסובלים מהתסמונת הפוסט טראומטית מובילים להפחתה ניכרת ביכולתם לקשר בין רגשות למילים, לסמלים ולפנטזיות (alexithymia), כיוון שכל קשר כזה עלול לגרום להם לחוות שוב את האירוע הטראומטי9.
שעה שאיום חיצוני נתפס כבלתי ניתן לשליטה וההגנה העצמית נראית בלתי אפשרית, מתמוטטת כל תפיסת העולם כמשמעותי וכהיותו מקום טוב ומקור להנאות, וכן תפיסת העצמי כבעל ערך בעולם הזה. בלעדי הביטחון באמונות יסוד אלה, חש האדם חסר אונים והוא אנוס להמשיך להרגיש ככה גם מאוחר יותר עקב חוסר הישע הנלמד. תחושת חוסר האונים בעת הטראומה, והצורך לשחזר את התחושה הזו גם לאחר שהאיום חלף, הן אבני יסוד בהבנת פוסט טראומה. במקרים בהם קיים איום ממשי על החיים מנסה קורבן הטראומה להתמודד עם האיום, אך כאשר אינו מצליח, הוא מוותר על ההתמודדות ומתכונן נפשית למות. הויתור על החיים וההשלמה עם המוות בעת האירוע הם גורמים מכריעים. לאחר ההשלמה עם המוות קשה לחזור אל החיים, והאדם עלול לחוות לאחר הטראומה תחושה של מוות נפשי כשהוא מרגיש את עצמו כעין "חי-מת" בעולם10.
נפגעי פוסט טראומה מאבדים את האמון בעצמם ובזולתם. חוויות של השפלה, אשמה וחוסר ישע מתקיפות את הערכתם העצמית. רגשות עזים וסותרים של הזדקקות לזולת, ופחד מפניו, פוגעים ביכולתם לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותם. הנזק הנגרם לחייהם של הנפגעים אינו רק בגדר של השפעה משנית. כל הנחות היסוד שלהם בדבר ביטחון כלשהו בעולם, בדבר הערך העצמי וסדר בעל משמעות בעולם נהרס. הם מרגישים שהזהות שיצרו לעצמם לפני הטראומה נפגמה לבלי שוב11. החוויה הטראומטית קוטעת את תחושת הרציפות ואת האמונה שמה שהיה אתמול מנבא את מה שיהיה מחר12. האירוע או האירועים הטראומטיים אינם יכולים להיטמע בתוך הסכמות הפנימיות של העצמי ביחס לעולם13. נפגעי פוסט טראומה חשים שהאנושיות שלהם הוכתמה והם מנודים, לא שייכים לגזע האנושי. משהו אבד לבלי שוב ונשארת רק ריקנות14,מתחתיה מבצבצים הזעם, הבלבול, היגון והבושה15.
ביבליוגרפיה:
- אליצור, א. טיאנו, ש. מוניץ, ח. נוימן, מ. (2010). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. מהדורה חמישית בעריכת מוניץ, ח. תל-אביב, ישראל. דיונון מבית פרובוק בע"מ.
- להד, מ. דורון, מ. (2006). פרוטוקול לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית SE FR CBT . פרוטוקול סדנה לטיפול בהפרעת לחץ פוסט טראומטית, מלון באזל. תל-אביב, ישראל.
- הרמן, ג.ל. (2003). טראומה והחלמה. תרגום: עתליה זילבר. תל-אביב, ישראל. עם עובד.
- יובל, י. (2001) סערת נפש. תל-אביב, ישראל. קשת.
- נוי, ש. (2000). מצבי לחץ טראומתיים. תל-אביב, ישראל. שוקן.
- DSM-V. (2013). Diagnostic and Statistical Manual Of Mental Disorders. Fifth Edition Washington, DC. American Psychiatric Association.
- Johnson, D.R. (1987). The role of the Creative arts therapies in the diagnosis and Treatment of Psychological Trauma. The Arts in Psychotherapy, Vol 14. USA. Pergamon Journals.
- Horowitz, M. (1986). Stress Response Syndromes. Northvale, NJ; Jason Aronson.
- James, M. Johnson, D.R. (1997). Drama Therapy in the Treatment of Combat- Related Post-Traumatic Stress Disorder. The Arts in Psychotherapy, Vol 23. USA. Pergamon Journals.
[1] אליצור, א. טיאנו, ש. מוניץ, ח. נוימן, מ. 2010
[2] APA, 2013
[3] להד, דורון, 2006
[4]הרמן, 2003
[5] אליצור, טיאנו, מוניץ, נוימן, 2010
[6] יובל 2001
[7] אליצור, טיאנו, מוניץ, נוימן, 2010
[8] הרמן, 2003
[9] ,Johnson 1987
[10] נוי, 2000
[11] הרמן, 2003
[12] להד, דורון, 2006
[13] Horowitz, 1986
[14] 1987,Johnson
[15] James, Johnson, 1997